<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן שס"ג</h1>
<h2>דף טו.</h2>
המקרה סוכתו בשפודין של ברזל או בארוכות המיטה אם יש ריוח בינתים כו'. אקשינן מינה לרב הונא בריה דרב יהושע דאמר פרוץ כעומד אסור. ומתרץ מאי כמותן בנכנס ויוצא והא אפשר לצמצם. פי' הקונטרס והא יכול לכוין שלא יהא בין שפוד לשפוד אלא כמלוא שפוד תימא הוא. חדא דבכל התלמוד קשה לומר אפשר לצמצם. ועוד הוא מהדר לתרץ הקושיא מאי כמותו בנכנס ויוצא. כלומר שמניח הוא בין שפוד לשפוד יותר משפוד ויש כאן עומד מרובה על הפרוץ והוא מקשה והא אפשר לצמצם שלא יניחו יותר בין שפוד לשפוד כמלוא שפוד. אלא כך הוא והא [אי] אפשר לצמצם. כלומר אתה אמרת בנכנס ויוצא [אי] אפשר לצמצם ולמלאת כל החלל שיש בין שפוד לשפוד שיכניס אורכו של שפוד כשר בין אורך שפודין פסולין כדאמרינן בעלמא אמתא באמתא היכי יתבא. הילכך אי אפשר שלא ישתייר שם אויר מעט אם כן עומד מרובה על הפרוץ לפי שאותו שיור האויר והשפוד רבין (עליהן הם) [על הסכך] כשר ומבטלין אותו ואם כן מה הרווחנו באותו נכנס ויוצא. (שמתריץ) [ומתרץ] במעדיף. כלומר אותו פסל שנותן בין השפודין כל כך רוחב שמקצתו על שפוד זה ומקצתו על זה ונתמלא כל החלל ולא נשתייר אויר כלל ויש בו עומד מרובה על הפרוץ.
